1.  טרום הפעלה : יוזמה והכנות

• בקשה של מנהלת ביה"ס ל- אגף שח"ר פיקוח על הביקור הסדיר במשרד החינוך  לקבלת תוכנית  מל"א או גיוס  משאבים חיצוניים למשרד החינוך ( כספי עירייה) להפעלת התוכנית.
• אישור הכנסת התוכנית על ידי המפקחת על הביקור הסדיר.
• פגישת נציגי התוכנית עם הנהלת בית הספר. בפגישה ישתתפו נציגות של מנהלי התוכנית (ממשרד החינוך או אשלים),  מפקחת על הביקור הסדיר, מנחה של התוכנית שצוותה לביה"ס,  מנהלת בית הספר ונציגים נוספים מביה"ס על פי החלטה.
• בחירת מרחב פיזי: בית הספר מקצה חדר בלעדי למל"א המאפשר למידה באווירה חמה וביתית .

2. שלב ההפעלה  השוטפת.

רמה אישית:

• מיפוי ואיתור של אוכלוסיית היעד :  בחירת תלמידים למל"א מקרב התלמידים המועדים לנשירה או הנושרים בפועל.
• אבחון צרכים ויכולות של התלמידים הנבחרים , שיחות אישיות, אבחון "מפנה" שמטרתו סריקת יכולת הקריאה של התלמיד/ה  ורמת הבנת הטקסטים. ועוד.
• בניית תוכנית אישית לתלמיד/ה :  לכל תלמיד/ה נבנית תוכנית המותאמת לצרכיו ופונה לנקודות החוזק שלו.  סוג המענה משתנה ומתגמש בהתאם לאיפיוני התלמיד/ה ורמת הניתוק.

בנוסף, נקבעים  בתוכנית אנשי הצוות המלווים את התלמיד/ה  על י התאמתם לצרכים.

רמת צוות מל"א:

• הקמת צוות מל"א: בחירת רכזת וצוות מקצועי מתוך בית הספר .
• הדרכה שבועית: מנחת מל"א המתמחה בטיפול בנוער בסיכון בונה תוכנית הדרכה המלווה את צוות מל"א והמנהלת.  ההדרכה ניתנת באופן קבוע ותדיר.
• בנייה של עבודת צוות:  קיום פגישות עבודה  קבועות של הצוות החינוכי- טיפולי של מל"א. שיתוף קב"סית ואנשי טיפול מביה"ס והקהילה לפי הצורך. מטרת הפגישות מעקב, חשיבה , מדידה והערכה.

רמת צוות ביה"ס:

• הצגת התוכנית ועקרונותיה בפני חדר המורים. גיוס תמיכה ואיתור התנגדויות.
• חידוד הראייה מערכתית: תפיסת צוות מל"א כשותף בטיפול בתלמיד/ה וקיום קשר מתמיד  בין צוות ביה"ס, צוות מל"א, הורי התלמידים וגורמי הטיפול השונים כבסיס לקידומו של הילד.

המשכיות והרחבה:

• בניית המשכיות למל"א: קיום מסגרת מל"א בכלל המסגרות הבית ספריות שברצף.
• הטמעת תפיסת מל"א בכלל ביה"ס: ישנה מחויבות של ביה"ס להעמיד במרכז את הדאגה לתלמידיו בכלל ולאלה שבסיכון בפרט.